במאמר זה נציע קווים מנחים שלאורם אמורים מעריך השווי והאקטואר לפעול בעת בניית תחזיות לגבי מרכיבי ההכנסות, ההוצאות וההשקעות הקשורים לפעילות העסקית לצורך הערכת שווייה, תוך הפעלת שיקול דעתם בכל מקרה ומקרה
פורסם: 10.11.17 צילום: shutterstock
בתיק מס' 817111-3 פלוני נגד פלונית קבע הרכב של שלושה דיינים בראשות הרב אוריאל לביא,
אב בית הדין הרבני בצפת, כי כל המעיד על עצמו כמי שנותן "חוות דעת כלכליות ואקטואריות",
מצהיר למעשה שהוא יודע להבין תחזיות כלכליות ומצגות עסקיות, השייכות לתחום האקטואריה,
ודי בניסיון שכזה על מנת שיהיה ניתן למנותו באקטואר ולהפנות אליו חו"ד אקטואריות על פי
החלטות ביה"ד. במאמר זה נלמד את הקורא כיצד לבנות את הדבר החשוב ביותר בהערכת שווי של
עסקים, הלא הוא בניית תחזיות לגבי מרכיבי ההכנסות, ההוצאות וההשקעות השונים הקשורים
לפעילות העסקית המוערכת כמו גם להעריך את פוטנציאל צמיחתה.
מטרת מאמר זה הינה לייצר סכמות לאמידת שיעורי צמיחת ההכנסות, ההוצאות וההשקעות באשר
הערכת השווי נעשית על בסיס נתונים פומביים בלבד (קרי, דוחות כספיים מבוקרים או סקורים),
ללא נגישות להנהלת החברה, לנתוניה ולתוכניותיה העתידיות, מבלי לקבל מידע ניהולי פנימי,
תחזיות תזרימי מזומנים, הערכות ומידע אחר מהנהלת החברה ומבלי לקבל נתונים ומידע מיועצי
החברה.
הואיל ובגילוי דעת מס' 2 של לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA)
נקבע שעל מעריך השווי לעשות שימוש בשיעורי היוון ריאליים ולא נומינליים, הרי שעל מעריך
השווי והאקטואר להתאים את שיעור הצמיחה ההיסטוריים והעתידיים של החברה לשיעור צמיחה