Vanture Capital Approach – FUNDER – יוסי דקל

מניסיוני אף אחד לא באמת יודע מה שוויה של חברת סטארט-אפ. לא הרשות לניירות ערך, לא מס הכנסה, לא בית המשפט ואפילו לא היזמים/מייסדי החברה.

שיטת ה-Venture Capital Approach היא השיטה המקובלת כיום בעולם להערכת חברות סטארט-אפ
שבהן לא בוצע סבב גיוס בשנה האחרונה, או לחילופין כאשר בוצע, אולם בין מועד סבב הגיוס האחרון
ומועד הערכת השווי חברת הסטארט-אפ עברה אירוע משמעותי המוגדר כאירוע חריג או כאירוע שלא
במהלך העסקים הרגיל שלה.
תחילה נסביר כי אירוע חריג או שלא במהלך העסקים הרגיל יכול להיות שינוי שלב הפיתוח בו נמצא
המוצר, קבלת אישורים מגופים ממשלתיים, התחלת מכירות, שינוי פוטנציאל השוק, חתימה על הסכמים
לשיתופי פעולה ביןןצרים שיוקם ביטל סיים עם "שחקנים" גדולים בשוק, שינויים
ברמת הנהלת החברה והמוניטין שיש לאנשי בשן שיניים בתלות החברה במשקיע בודד וכן שינויים
בכמות המזומנים המצויים בקופת החברה, (קרי, מידת הצורך שלה בסבב גיוס הון נוסף בטווח הקרוב
על מנת לאפשר המשך פעילות), שינוי בסבירות לסבב גיוס ולבסוף הפיכתה מחברת סטארט-אפ
לחברה בוגרת.

שיטת ה- Venture Capital Approach

גישת השוק מתבססת על מידע הנאסף ממחירי שוק בעסקאות בנכסים דומים. לאחר איסוף המידע.
מבוצעות התאמות לנכסים אלו על מנת שישקפו באונאת את המצב והשימושיות של הנכס המוערך
באופן יחסי לנכסים הדומים בשוק.
בשיטת ה- Venture Capital Approach מוערך העסק על בסיס היחס הממוצע בענף בו הוא פועל בין
שווי השוק של הפעילות (קרי, סך שווי השוק של ההון העצמי ועלותו הפנסקנית של החוב הפיננסי, נטו
בספרי החברה( לבין סך המכירות בארבעת הרבעונים קלן הערכת השווי. יתרונה של השיטה
נעוץ בפשטותה ובמהירותה, יחסית לשיטות אחרות. החסרון העיקרי של שיטה זו נעוץ בעובדה שהיא
אינה מביאה בחשבון שורה של גורמים העשויים להשפיע על השווי הספציפי של העסק, בשונה מעסקים
"דומים" באותו תחום, כגון: שיעור צמיחה שונה, מבנה הון שונה וכדומה. חסרון נוסף נובע מן העובדה
שבמרבית המקרים קיים תחום רחב של מכפילים, אשר מיצוען אינו מביא בהכרח לתוצאה המשקפת
נאמנה את השווי.
לביצוע הערכת השווי בשיטת ה-Venture Capital Approach, נדרש מעריך השווי לערוך חיפוש
במאגרי מידע אודות חברות ציבוריות בארץ ובחו"ל המסווגות בענף בו פועלת חברת הסטארט-אפ
המוערכת, לחילופין אודות החברות המאוגדות במסגרת קריית ה-SIC CODE (קוד סיווג ענפי
סטנדרטי,Standard Industrial Classification) שאליו משתייכת חברת הסטארט-אפ המוערכת או
לחילופין אודות חברות המרכיבות את ה-Benchmark הענפי במחקריו של המלומד Aswath
Damodaran בעבור הענף שעליו שייכת חברת הסטארט-אפ המוערכת.
על מנת לבחור חברות דומות, על מעריך השווי לבחון כאמור רשימה של חברות מהתחום בו פועלת
חברת הסטארט-אפ המוערכת בחירת החברות תיעשה בהתאם למספר משתנים כגון: עיסוק דומה,
סיכון פיננסי, גודל החברה, מיקום גיאוגרפי, רווחיות, נתונים פיננסים ומחירי מניה.
מניסיוננו, מהניתוח מתקבל שהחברות שנבחרו לחישוב מכפיל המכירות גדולות ומבוססות יותר
באופן מובהק לעומת חברת הסטארט-אפ המוערכת, אך חברות אלו פועלות באותו מגזר ובעלות סיכון
דומה לה – וזה מה שחשוב.
במחקרים אמפיריים שנערכו על חברות עם מניות נון Restricted Stocks) נמצא
כי שווי המניות החסומות היה נמוך יותר בשיעור ממוצע של 30%-35%. במחקרים נוספים שנערכו על
חברות לפני הנפקה נמצא שרגע לפני ההנפקה שווי החברה היה נמוך בכ- 45% בממוצע משווי החברה
לאחר ההנפקה. במחקרים האמפיריים נמצאו טווחים רבים שליקוי בגין אי סחירות, בעסקאות
השונות נמצאו הנחות על המניות הלא נסחרות של 10%-90%.
ניתן לציין כי גודל הדיקסית משתנה בין חברה לחברה בהתאם לפרמטרים שונים
כגון: היקף מכירות ורווחים, צמחה עתידית סיכוני שוק ומוצר וכיו"ב. מנגד ליתרונות המוכחים ברישום
מניות למסחר, ניתן לציין את נזילות הנכס, אפשרויות מגוונות לגיוס כסף ושיפור תדמית, ישנם מספר
חסן כגון שקיפות ועלויות כספיות (דיווחים כספיים ואחרים מינוי דירקטוריון וועדות מטעמו, אגרות
שיפויים וכיו"ב…
מאחר ומרבית חברות הסטארט-אפ הינן קטנות והואיל והשלב בו הן נמצאות מקשה על עמידתן
בעלויות הכרוכות ברגולציה הקשורה לחברות הנסחרות בבורסה, הרי שמקובל לאמוד את מרכיב
סחירות (DLOM – Discount for Lack of Marketability) בכ- 15% על
מכפיל המכירות הממוצע של חברות המדגם.

דילוג לתוכן